<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן ק'</h1>
<h2>דף מד:</h2>
שאלת לפרש לך מה שאמרו בבכורות שמואל איצטריך בשבתא דריגלא [ו]נגד[ו] ליה גלימא אתא אמר ליה לאבוה אמר ליה אתן לך ארבעה מאה זוזי וזיל אהדר עובדא את איפשר לך דלא איפשר ליה מסתכן. מר בר רב אשי איצטריך אגידא דגמלא אישתין אמרו ליה חמותך קא אתיא אמר אפילו באודנא ותיפוק לי משום עלוקה בשותת. אמר רב פפא לא ישתין אדם לא על גבי חרס ולא על גבי דבר קשה דאמר רב הונא [הני] מדרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם אמר אביי הילכך האי אתתא לא תיקום להדיא באפי ינוקא אגיסא לית לן בה.
תשובה גירסא משובשת נזדמנה לך במקצת המקומות בזה, ודרך הפירוש תתברר לך הגירסא לשם, בפרק מומין אלו אמרו אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן משתינין מים בפני רבים ואין שותין מים בפני רבים, ומעשה באחד שבקש להשתין מים ולא השתין ונמצא כרסו צבה. ועלה אמרו שמואל איצטריך בשבתא דריגלא, כלומר הוצרך להשתין מים בעוד שהיה דורש בשבתא דריגלא בתוך הצבור ונתבייש להשתין בפני הצבור ונגדו ליה גלימא בינו ובין העם והשתין, וכשספר דברים לפני אביו אמר לו אתן לך ארבע מאה זוזי וזיל אהדר עובדא, כלומר שיראו הרבים שאינך חושש אם יראוך משתין בפניהם כדי שילמדו אחרים ולא יסתכנו שאם אתה אפשר לך להפסיק בגלימא מה יעשו אחרים שאין סיפק בידם בכך ויתעכבו ויסתכנו. אחר כך ספר מעשה שבא ליד מר בריה דרב אשי שהיה עומד בגידא דגמלא ואיצטריך ואישתין ואמרו הנה חמותך באה אמר להן מה בכך אפילו לא הייתי מוצא מקום אחר הייתי משתין בתוך אזנה, ודרך גוזמא אמר להחמיר ענין שיהוי הנקבים. ואחר כך חזרו על עיקר מה שאמרו שזה סכנה למשתהה ואמרו כי מעשה היה באחד שעכב וצבתה בטנו, ואמרו ותיפוק לי משום עלוקה כלומר מאין אנו יודעין שזה גרם לו דילמא חולי עלוקה היה ועל כן צבתה בטנו, והשיבו בשותת כלומר שלא יכול להשתין אלא טיפין טיפין דאלמא מחמת עכוב השתן היה. ואמרינן אמר רב פפא לא ישתין אדם מים לא על גבי כלי ולא על גבי מקום קשה דאמר רב האי [הני] מדרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם, כלומר העומדים על נהרות בבל לא ישתינו מים בעביט של מימי רגלים לפי שמוליכין אותן אצל הנהר ומשליכין המים לתוך הנהר ונהרות בבל מחזירין המים לעין עיטם ששם כהן גדול טובל ביום הכפורים, וכן לא ישתין על מקום קשה סמוך לנהר לפי שאין המים יכולין להבלע בקרקע ושותתין ויורדין לתוך הנהר. ועוד אמר רב פפא האי איתתא לא תיקום להדיא באפי ינוקא משום פריצות אגיסא לית לן בה, כלומר אשה לא תעמוד להשתין אפילו בפני התינוקות משום פריצותא אבל מן הצד לית לן בה.
